פותחים את זמן אלול

ופעם, במעמד מיוחד באוניברסיטת בר אילן נשא המשורר אורי צבי גרינברג מסה על הכיסופים לבניין המקדש ולגילוי שכינה, ובאותו מעמד סיפר שהסופר ש"י עגנון אמר לו בעת רצון: איני מזלזל בערכי כסופר מחונן אבל מה אני ומה סיפורי לעומת מדרשי חז"ל והתפילות שתקנו לעם ישראל… כך אמר והוסיף באנחה:
ולוואי והייתי זוכה לחבר ולו תפילה אחת, כמו תפילת "אתה נגלית בהר סיני".
(הרב חנן פורת זצ"ל, מעט מן האור גיליון תנ"א)

אנו זוכים להתחיל את זמן אלול בישיבה "חדשים גם ישנים". הלימוד בע"ה יתמקד במסכת ראש השנה ובפרט בעניני ברכות מוסף והתקיעות מתוך הגמרא והפוסקים.
ברכות אלו מופלאות בסגנונן ותוכנן, אולם אין להסתפק בהתפעלות מכך. אין אלו ברכות לתפארת המליצה, אלא עומד ביסודן חיוב הלכתי:"זכרון – אלו זכרונות, תרועה – אלו שופרות" (ראש השנה לב.). העיסוק בחיובים ההלכתי – בכלל ובפרטים מהווה את ההכנה הראויה ביותר לקראת היום הגדול

"תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו כי חוק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב"

(הרב טוביה שלמה בר אילן)