דבר תורה לפרשת כי תבוא - ישיבת הגולן
דבר תורה לפרשת כי תבוא

'בשמחה ובטוב לבב' // הרב שי וינטר

רבי אלעזר אזכרי בעל ספר חרדים מונה בהקדמת ספרו את התנאים הנדרשים לכך שקיום המצוות יהיה בשלמות. התנאי הרביעי שהוא מזכיר שם הוא: 'השמחה הגדולה במצוה'. הוא מבאר שכל מצווה שמזדמנת לאדם היא מתנה שרבש"ע שלח לו, וכיוון שהוא מקבל מתנה א-לוהית שכזו, הוא צריך לשמוח! וככל שישמח יותר כך יגדל שכרו. ממשיך בעל ספר חרדים ומביא את דבריו של האר"י הקדוש:

וכן גילה הרב החסיד המקובל מהר"ר יצחק אשכנזי זצ"ל לאיש סודו, שכל מה שהשיג שנפתחו לו שערי החכמה ורוח הקודש, בשכר שהיה שמח בעשיית כל מצוה שמחה גדולה לאין תכלית, ואמר, דהיינו דכתיב (דברים כח, מז) "תחת אשר לא עבדת את ה' א-להיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל", פירוש מרוב כל, מכל מיני תענוג שבעולם ומכל זהב ופז רב ואבנים טובות ומרגליות.

אומר האר"י הקדוש שכל ההשגות העליונות והשפע הרוחני שהיה בקרבו הגיע אליו בזכות השמחה ששמח בעבודת ה' שלו, וכמו כן מביא האר"י פירוש מאוד מעניין לפסוק שבפרשת כי – תבא: "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל" (דברים כח, מז). מהו הפשט של המילים: "מרוב כל"? בפשטות ניתן להבין שהאות מ' מתפקדת כ"מ' המתוך", דהיינו שהפסוק מעיר על כך שכאשר האדם לא עובד את ה' בשמחה מתוך מציאות של רוב כל, אזי חלילה יעבוד הוא את אויביו במציאות אחרת. אך האר"י למד את הפסוק אחרת – אין זו "מ' המתוך", כי אם "מ' היתרון", כלומר – "תחת אשר לא עבדת את ה' א-להיך בשמחה ובטוב לבב מאשר רוב כל", דהיינו, כאשר לאדם יש הרבה דברים שהוא חפץ בהם, יש לו שפע ותענוגות ורצונותיו ממומשים אזי הוא שמח, וזה בסדר גמור שאדם ישמח כאשר יש לו את הדברים בהם הוא מעוניין, אך מסביר האר"י הקדוש שהשמחה בעבודת ה' צריכה להיות גדולה ורבה יותר מאשר השמחה שיש לו מכל הדברים האחרים הקיימים אצלו.

לרב זצ"ל יש מאמר קצר וחשוב המופיע בספר "עקבי הצאן", הנקרא "העונג והשמחה", שם הרב מברר מהי החשיבות הגדולה של העונג והשמחה בעבודת ה', ומסביר מדוע מידות אלה מוכרחות להיות בעבודת ה':

הענג והשמחה, הם דברים מוכרחים להיות מתלוים אל כל עסק רוחני ; רק כשיתענג האדם וישמח במעשה הטוב והיושר, אז יהיה חרוץ לעשותם בתכלית עלמותם ולהוסיף עליהם מדי יום ביומו.

בעניין התשובה כותב הרב באגרת שעח המכונה 'אגרת התשובה' של הרב:


ביסוד הכל צריכה לבא ההסברה הכללית של בטחון התשובה, ועוצם השלוה, ושמחת-עז, שצריכה להיות מתלבשת הנפש של כל איש אשר אור התשובה מאיר בנשמתו, ולכוין עם זה לבאר איך שמחת-אמת זאת ונועם זיו קודש זה איננו מפר יראה, חלילה… והבטחון הולך ומתגבר, והשמחה והצהלה וזיו-עדנים הולך ומתרבה…

הרב מדגיש שהיראה היא חלק מתהליך התשובה, היא הכרחית בעבודת ד' אבל הבסיס של הכל הוא הבטחון שלנו בכך שד' אוהב אותנו ורוצה בתשובה. ממילא, ממלאת הידיעה הזו את השב בשמחה גדולה, בשלוה ובאהבתו יתברך. בצירוף לשמחה זו יכול השב להתרומם גם ביראת ד', וכדברי חז"ל (תנא דבי אליהו רבה, ג): "אמר דוד המלך ע"ה אני יראתי מתוך שמחתי ושמחתי מתוך יראתי, ואהבתי עלתה על כלם"

יהי רצון שנזכה לשוב אל ד' ולעובדו באהבה וביראה בכל לבבנו – בשמחה ובטוב לבב !

 

דילוג לתוכן