דבר תורה לפרשות אחרי מות - קדושים | הרב ישי סמואל - ישיבת הגולן
דבר תורה לפרשות אחרי מות – קדושים | הרב ישי סמואל
השנה אנחנו מחברים את שתי הפרשות וחיבור זה אינו סתמי רק כדי להספיק לגמור את קריאת התורה עד שמיני עצרת, אלא יש חיבור ברור שהוא נושא הקדושה.
פרשת אחרי מות פותחת בתיאור עבודת הכוהן הגדול ביום המקודש ביותר יום כיפור לקראת כניסתו למקום המקודש ביותר קודש הקודשים. ופרשת קדושים פותחת בקריאה ובצווי "קדושים תהיו"
על אף הדמיון ההבדל ברור, פרשת אחרי מות מדברת על קדושה מיוחדת לאיש מיוחד ובמקום מיוחד, ואילו פרשת קדושים מופנית לכל ישראל כל זמן ובכל מקום.
מושג הקדושה בפרשת אחרי מות מתייחס לקדושה הקבועה שיש לכוהן הגדול מעצם היותו כהן וכן לקודש הקודשים ולמקדש כולו המקום אשר בחר ה'. ואילו הקדושה המתוארת הפרשת קדושים תלויה במעשה האדם. התורה חוזרת מספר פעמים על הצווי להתקדש ע"י ריחוק מעברות וקיום המצוות.
בעיון הפרשת קדושים אנחנו מוצאים בסמיכות מצוות שבין אדם למקום ומצוות שבין אדם לחברו.
נראה שכוונת התורה להדגיש שכדי להיות "איש קדוש" אהוב על המקום עליו להיות גם אהוב על הבריות.
כמו כן כדי להתקדש לא צריך רק לעשות טוב, אלא קודם לסור מהרע.
הרמב"ם בהקדמה לספר המצוות [ שורש ד' ] מסביר מדוע אין למנות את הפסוק "קדושים תהיו" במניין המצוות:
"כי אמרו 'קדושים תהיו', 'והתקדשתם והייתם קדושים', הם צוויין לקיים כל התורה, כאילו יאמר: היה קדוש בהיותך עושה כל מה שצויתיך בו, ונזהר מכל מה שהזהרתיך ממנו"
הקריאה לקדושה היא קריאה לקיום כל מצוות התורה, אדם קדוש אינו אדם שפורש מענייני העולם הזה אלא להפך אדם המקפיד לחיות ע"פ התורה ומקפיד על קלה כבחמורה.
הדבר הזה מבדיל בין תורתנו הקדושה לדעה הרווחת בין בני אדם הרואים דווקא את האדם הפרוש והמתבודד כקדוש.
הרמב"ן למד מציווי התורה "קדושים תהיו" מסר נוסף והוא לא לראות את מצוות התורה כחוקים בודדים אלא כמכלול שלם הצריך להביא את האדם לחיים תקינים. גם מה שמותר לפי התורה כאכילה ושתיה אם יפריז אדם בהם הרי הוא מתרחק מהקדושה.
קריאת התורה "קדושים תהיו" צריכה ללוות את האדם בכל חייו השאיפה לקדושה היא בעצם דרך חיים המחייבת את האדם למצוא את האיזון הנכון והשילוב הנכון בין חיי המעשה לחי הרוח, ובין הקודש לחול.
דילוג לתוכן