ישנם אירועים קטנים בחייו של האדם, שמתברר לימים כי הייתה להם השפעה מכרעת. מכאן חובת תשומת הלב לכל דבר ועניין, לצד האמונה והביטחון בריבונו של עולם. הדברים נכונים במישור הפרטי והלאומי כאחד.
העולם הלמדני מקנה חשיבות רבה לעיון וצבירת ידיעות. ההתבוננות, לעומת זאת, שייכת לעולם ההגותי הפנימי, המנותק פעמים רבות מתכלית מעשית של החיים. האמנם קיים ניגוד בין האסכולות, או משלימות הן זו את זו?
מהות השוני בין יצחק לישמעאל נעוצה בנקודה שבין הסבלנות לרצון בסיפוק מיידי. אנו יונקים מתפארת העבר, אך נדרשים לשים פנינו אל העתיד הגדול, בלא להפנות עורף לייעודנו, גם כשהמציאות אינה מאירה פנים.