עם התחלת אמירת הסליחות על ידי הספרדים עוסק הרב מרדכי גרוס בעניינן של י"ג מידות הרחמים ומעיין בפסוקים ובדברי חכמים שעסקו באופן שבו לימד הקדוש ברוך הוא את משה רבנו לומר את י"ג המידות שברית כרותה להן שאינן חוזרות ריקם.
להבדיל בין פורענות לפורענות בפרשת בהעלותך מופיעה פרשייה קטנה ומעניינת, המוקפת בסימנים מיוחדים לפניה ולאחריה; הפסוקים מתארים את הנסיעה מהר סיני, "וַיִּסְעוּ מֵהַר ה'
בדרך כלל, שליחת שליח נאמרת בלשון הליכה – "לך", והנה פרשתנו נפתחת בציווי הקב"ה למשה רבנו בלשון "בֹּא אֶל פַּרְעֹה" (י, א). כיצד, אם כן, יש להבין את משמעות השליחות הבאה לידי ביטוי בלשון "בא"?
