בימי התשובה אנו מחליטים לתקן את דרכינו, ולא לשוב וליפול באותם בורות. אולם ניסיון העבר מלמד לצערנו כי לא נמצא הבדל גדול בין הדברים עליהם התוודינו אשתקד לבין מצבנו בשנה זו. אם אלה הם פני הדברים, מהי משמעות הימים?
כבר במהלך ראש השנה אנו יודעים שלמחרת לא נהיה באותו מתח רוחני בו היינו שרויים ברגעי התפילה המרוממים, כיצד בכל זאת ניתן למשוך את הריקוד והשירה המלווים את מעמד ההמלכה אל כל ימות השנה? וכיצד קשורים הדברים לברית שבינינו לבין הקב"ה?
ההתמודדות עם מדיין קשורה בצד התאוותני והחווייתי. כיצד עוברים מעבודת ה' בשכל בלבד, לעבודת ה' המשלבת את הצד הרגשי החיובי? וכיצד מתמודד האדם עם "מדיין שבנפש" המציע חוויות וריגושים שליליים?
