ישיבת הסדר "הגולן" – 45 שנות שליחות והתיישבות
ישיבת הגולן, מהוותיקות שבישיבות ההסדר, הוקמה בשנת תשל"ג בדרום רמת הגולן וחרתה על דגלה את ערכי לימוד התורה, השרות הצבאי וההתיישבות ברמת הגולן.
בתמיכת הרב אריה בינה זצ"ל, עלתה קבוצה קטנה של בחורים צעירים מלאי ברק בעיניהם ותעצומות נפש בלבבם אל אזור הסְפר, ששוחרר שנים בודדות קודם לכן במלחמת ששת הימים. חזונם של הצעירים היה להשמיע בחוזקה את קול התורה בחבל המולדת שהחל לפרוח, כל זאת, מתוך מבט הרואה בבית המדרש שיוקם המשך ישיר למרכז התורני שהיה במקום בימי התנחלות שבט מנשה ובתקופות המשנה והתלמוד. המאמצים להקמת הישיבה היו עיקשים וההשתדלות אצל ראשי המדינה דאז הייתה רבה. למעשה, התקבל האישור להקמת הישיבה רק כאשר במלחמת ההתשה, ספג היישוב רמת מגשימים פגיעות רבות מהפגזות סוריות, אשר גבו מחיר כבד בנפש וברכוש. לאחר אחת ההפגזות הגיע שר הביטחון משה דיין לביקור במשק, הציע לסייע בפיתוחו, ושאל את תושבי היישוב מה בקשתם. השר, שוודאי ציפה לשמוע מהתושבים בקשה לקבלת לול נוסף או טרקטור, הופתע כאשר מנהל המשק קם והכריז: "אנחנו רוצים ישיבת הסדר!". כך, מתוך החלטת ממשלה, קיבל הגרעין המייסד רשות לקבוע את מקום לימודיו ביישוב הצעיר רמת מגשימים שבדרום הרמה.
ימיה הראשונים של הישיבה היו מאתגרים בהחלט. העלייה לרמה המרוחקת נחשבה למעשה חלוצי של ממש, איסוף כל הדרוש לניהול חיי יומיום ישיבתיים תקינים היה משימה לא פשוטה, ובנוסף לאלה, הקִרבה לסוריה הגובלת במזרח חייבה את הבחורים לאחוז בנשק ולא להרפות מן הספר. מלחמת יום הכיפורים הקשה לא פסחה על הישיבה, שנכבשה על ידי הסורים, ומבניה ניזוקו. בשנת תשל"ו ספגה הישיבה מכה קשה כאשר חדרה חוליית מחבלים לבית הישיבה. החוליה פצעה שניים מן התלמידים, ורצחה שלושה – תלמיד הישיבה, ושני תלמידים אורחים מישיבת הר עציון הי"ד.
בהמשך שנת תשל"ו עברה הישיבה ליישוב חיספין הסמוך, ומבני הקבע החלו להיבנות. הישיבה לקחה חלק בהובלת המאבק על החזקת הגולן, בימים בהם שקלה הממשלה להעניק את הגולן לסורים. הישיבה מילאה תפקיד משמעותי בנתינת דחיפה רוחנית לניהול המאבק, לצד השתתפות מעשית בפעילויות השונות שנדרשו.
מאז ימי חבלי הלידה של הישיבה ועד עתה עברו למעלה מארבעים וחמש שנים, בהן התפתחה הישיבה ושמה הולך לפניה. בית המדרש משמש מגדלור רוחני משמעותי המקרין על כל יישובי הגולן, ותלמידי הישיבה אף יוזמים לאורך השנים פעילויות חברתיות והתנדבותיות שונות. לימוד התורה בשקידה ובעמל בבית המדרש שלנו הינו לאור תורת מרן הראי"ה קוק זצ"ל, ומטובל במסורות רבות שנים והווי ישיבתי חוויתי ורוחני, המצמיח בני תורה בעלי שיעור קומה. את אלפי הבוגרים שיצאו משערי בית המדרש ניתן למצוא משפיעים בתפקידים רוחניים, חברתיים ומעשיים במכלול מרחבי החיים. בוגרים רבים נוטלים חלק במפעל ההתיישבות בארץ בכלל, ובהתיישבות הגולנית בפרט, כאשר רבים בוחרים לקבוע את מקום מושבם בחבל ארץ זה.
מתוך תחושת המחויבות לשני הדגלים של החברה הדתית לאומית, דגל התורה ודגל המדינה, תלמידי הישיבה נוטלים חלק במשימות הביטחון, ומשלבים בלימודם תקופת שירות צבאי. התלמידים פזורים בכל החילות והחטיבות הצה"ליות השונים, בתפקידים קרביים ועורפיים, ורבים מהם נוטלים על עצמם תפקידי פיקוד מאתגרים. גם בקריית הישיבה לא נזנחת האחריות הביטחונית, והישיבה מתחזקת כיתת כוננות מאומנת המורכבת מבני הישיבה בוגרי השירות הצבאי. חשיבותה של הישיבה במישור הבטחוני עלתה מאוד בשנים האחרונות, על רקע השינויים במצב הבטחוני בגבול הסורי. תלמידי הישיבה מהווים מענה ראשוני לכל סיכון בטחוני מן הגבול, המצוי במרחק ק"מ בודדים.
במשך עשרות שנים עמד הרב אמנון שוגרמן שליט"א בראשות הישיבה והנהיגה בגאון, עד לפרישתו בשנת תשע"ב. מאז נושא בתפקיד הרב יואל מנוביץ' שליט"א, שלימד בישיבה עוד שנים רבות קודם לכן.
כעת, עשרות שנים לאחר בואם של הבחורים הצעירים בורקי העיניים לגולן אי אז בימים של הפגזות אויב, ניתן לקבוע כי חזונם התממש. שירת התורה של 250 תלמידי הישיבה בוקעת ומאירה מתוך כתלי בית המדרש, ומהווה סמל להתגשמות חזון של דורות, לתחיית האומה, ולשיבת עם ישראל אל ארצו.