מספר הנביא שמואל על מלחמת דוד וגלית (שמואל א' פרק יז): כא וַתַּעֲרֹךְ יִשְׂרָאֵל וּפְלִשְׁתִּים, מַעֲרָכָה לִקְרַאת מַעֲרָכָה. כב וַיִּטֹּשׁ דָּוִד אֶת-הַכֵּלִים מֵעָלָיו, עַל-יַד שׁוֹמֵר הַכֵּלִים, וַיָּרָץ, הַמַּעֲרָכָה; וַיָּבֹא, וַיִּשְׁאַל לְאֶחָיו לְשָׁלוֹם. כג וְהוּא מְדַבֵּר עִמָּם, וְהִנֵּה אִישׁ הַבֵּנַיִם עוֹלֶה גָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי שְׁמוֹ מִגַּת ממערות (מִמַּעַרְכוֹת) פְּלִשְׁתִּים, וַיְדַבֵּר, כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה; וַיִּשְׁמַע, דָּוִד. כד וְכֹל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, בִּרְאוֹתָם אֶת-הָאִישׁ; וַיָּנֻסוּ, מִפָּנָיו, וַיִּירְאוּ, מְאֹד. כה וַיֹּאמֶר אִישׁ יִשְׂרָאֵל, הַרְּאִיתֶם הָאִישׁ הָעֹלֶה הַזֶּה–כִּי לְחָרֵף אֶת-יִשְׂרָאֵל, עֹלֶה; וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר-יַכֶּנּוּ יַעְשְׁרֶנּוּ הַמֶּלֶךְ עֹשֶׁר גָּדוֹל, וְאֶת-בִּתּוֹ יִתֶּן-לוֹ, וְאֵת בֵּית אָבִיו, יַעֲשֶׂה חָפְשִׁי בְּיִשְׂרָאֵל. כו וַיֹּאמֶר דָּוִד, אֶל-הָאֲנָשִׁים הָעֹמְדִים עִמּוֹ לֵאמֹר, מַה-יֵּעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי הַלָּז, וְהֵסִיר חֶרְפָּה מֵעַל יִשְׂרָאֵל: כִּי מִי, הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה, כִּי חֵרֵף, מַעַרְכוֹת אֱלֹהִים חַיִּים. כז וַיֹּאמֶר לוֹ הָעָם, כַּדָּבָר הַזֶּה לֵאמֹר: כֹּה יֵעָשֶׂה, לָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּנּוּ.
מבאר המלבי"ם את דברי דוד: כבר בארתי זאת (בספרי ארצות השלום דרוש א) כי דוד אמר זאת כמתמיה על האיש ישראל ההמוני, שחשב שע"י העושר ובת המלך שיעד להמנצח ימצא איש יתעורר להלחם עם הפלשתי, ודוד השיב כי הפעולה הגדולה הזאת בעצמה להנקם ממחרף אלהים חיים ועם ה' צבאות, הוא יותר יקר מכל רכוש ומכל מתן, וזה עצמו השכר היותר גדול מי שיצליח לעשות פעולה מאושרה כזו.
אנו לא יוצאים למלחמה בגלל סיבות פרטיות כאלו ואחרות. אנחנו גם לא יוצאים למלחמה רק למען ה'שקט' וה'שלוה'. אלו מטרות חשובות, אבל בסופו של דבר הן לא מספיקות לעמוד מול ה'גלית' העזתי שנמצא מולינו. אנו יוצאים למלחמה למען גאולת ישראל, למען גאולת עולמים.
אין ספק שיש פחד והפחד הוא טבעי מתבקש, ואפילו נצרך לשם הזהירות והאחריות. אבל ככל שאנו זוכרים ש"אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם יְקֹוָק צְבָאוֹת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ" כך גם נזכה למצוא בתוכנו כוחות אלוקיים לעמוד בגבורה במערכה העומדת לפנינו
(מתוך דברים שנאמרו בביקור חיילים אצל חיילי גבעתי שלנו, לקראת כניסתם למערכה).