לציון מלאות חמישים שנה לחידוש ההתיישבות בגולן, נערך בערב ראש חודש אדר "כנס לימוד גולן" במלון כינר. במהלך הכנס התקיים פאנל בנושא "האבולוציה של היהדות – בין
פתיחה הגמרא במסכת סוטה (מ, א) מספרת- ר' אבהו ור' חייא בר אבא איקלעו לההוא אתרא, רבי אבהו דרש באגדתא רבי חייא בר אבא דרש בשמעתא, שבקוה כולי עלמא לרבי חייא בר אבא ואזול לגביה דר' אבהו, חלש דעתיה (של רבי חייא בר אבא). אמר
אמון ואהבה בעבודת הרבנות עיקרה של השיחה אל הקהילה יהיה דיבור על אהבה ואמונה, וביתר דיוק: תודה על אמון ואהבה. מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לימד אותנו (אורות התחיה יז) ששני כוחות הנפש היסודיים, המקיפים, והפועלים ביותר באדם, הם האמונה והאהבה, או כפי שהרב צבי יהודה היה קורא להם – "שני האל"פין": האהבה והאמונה. רצונו של הרצי"ה היה לא רק לתת רמז לזיכרון של שני הכוחות שמתחילים באות "אלף", אלא בעיקר רצה ללמד, בעקבות דברי אביו, שאלו הם יסודות החיים. ואכן מצוות האמונה בה' ואהבת ה' הן המצוות הראשונות בספר המצוות לרמב"ם, ולא עוד אלא שיש קשר ותלות ביניהן. האדם המאמין בבורא עולם הוא מי שיש לו אמון מלא במקור חייו, ואשר נסמך על עובדת חיים זו. וככל שהאמון רב יותר, כך מתמלא האדם באהבה למושא אמונתו. וכך כותב הרב (שם): "האמונה והאהבה הן תמיד מחוברות זו עם זו. כששתיהן זורחות בנשמה בשלמותן, וכשאור אחת מהן שלם לגמרי, מתעוררת השניה בכוחה, ויוצאת ממעמקי הנפש להאיר בכל מלואה". ואכן יסוד האמונה בה' מופיע בקריאת "שמע ישראל", ומיד אחריה בא הציווי על "ואהבת את ה'". סדר ההופעה של יסודות חיים אלו הוא קודם אמונה ואחר כך אהבה. אמונה מלשון חיבור, כמו אמנה, או אומנה. ברם באמונה לבדה עדיין אין החיבור שלם, אלא נוצר חיבור שהולך ומתרקם, מוסיף ומתחזק, שהרי אם יש צורך לדבר על חיבור, הדבר מעיד שקיים ריחוק–מה שיש להתגבר עליו. ואכן, באמונה יש מימד של יראה שתמיד מלווה בריחוק. לעומת זאת באהבה אין ריחוק, אהבה משמעותה אחדות, התמזגות. אהבה בגימטריא אחד (13). הסדר הנכון אם כן הוא: בתחילה אמונה, ומהאמונה עולים אל האהבה. מתוך ההכרה ש"ה' אל–הינו" המבטאת ריחוק מה, יראה, מגיעים אל "ה' אחד – ואהבת". לכן הרצי"ה היה מדבר על אהבה ואמונה, ובסדר הזה, מפני שברצונו היה לומר שאהבה היא למעלה מאמונה.
פתיחה, השואה – אבן דרך בחיי האדמו"ר מסלונים רבי שלום נח ברוזבסקי (להלן הרש"ב) האדמו"ר מסלונים בעל הנתיבות שלום,1 לא חווה אישית את השואה. הוא עלה ארצה בשנת תרצ"ה
