בימי בין המצרים מעיין הרב איזנטל בדבריו של מרן הרב קוק ובדברי הנצי"ב מוולוז'ין המבארים שמקורן של שנאת חינם ושל אהבת חינם באופן שבו האדם מתבונן על העולם ועל הבריות ששונות ממנו - האם במבט הרמוני שמוצא מקום ותפקיד לכל אחד, או במבט מתכווץ של מי שמרגיש מאוים מהמחשבות והדעות של האחר. והאמת והשלום אהבו.

אמרו חכמינו זכרונם לברכה שבגלל שנאת חינם חרבה ירושלים. ימי הבית השני אכן מלאים תופעות כואבות וקשות של פלגנות, שנאה ומחלוקת, אלא שהתבוננות בתיאורם של חז"ל להשתלשלות אירועי החורבן, מעלה כיוון נוסף, המתמקד במשבר מנהיגותי עמוק וחוסר קריאת המפה העתידית, שהם הם אלו שגרמו לחורבן הבית, מה שקורא לנו להתעשת ולשנות כיוון במציאות החברתית פוליטית בימינו.