הרב עודד שוגרמן מעיין בפסוקים המתארים את המניין של בני ישראל ואת סדר הליכתם במדבר ומגלה שהתורה וחז"ל מדגישים הן את החשיבות של ההשתתפות של הפרטים במטרות הקבוצתיות, והן את החשיבות של כל אדם למצוא את הביטוי הנכון של אופיו המיוחד בתוך המסגרת.

ההבדל בין בלעם הרשע לבין פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן היה בכך שבלעם ידע מה רצונו של הקדוש ברוך הוא וחשב שאפשר להפוך אותו, בעוד פנחס מבין שעליו להכפיף עצמו לרצון הקדוש ברוך הוא גם אם המעשה מנוגד לאופי שלו. הרב ישי סמואל מגשר על הפער שבין הקנאות לבין ברית השלום.

זו טעות לחשוב שהרשעים שמופיעים בתנ"ך הם דמויות שטחיות, טיפשות ורעות. זו תפיסה שתוביל אותנו להציג אותם בצורה נלעגת. הרב עוז מסוורי מעיין בפרשת בלק ומברר מהן הסיבות שבגללן הפך בלעם מאדם בעל פוטנציאל עצום לרשע מרושע.

איננו יודעים בַּמֶה רצה בלעם לקלל את ישראל, שהרי תוכניתו לא התממשה והוא נאלץ לברכם בעל כורחו, אולם חז"ל מגלים לנו (סנהדרין קה, ב): "אמר ר' יוחנן: מברכתו של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו". מדוע בעצם יש קשר בין ברכותיו של בלעם לבין מה שרצה לקלל?

הרב גדעון ביר מסב את תשומת לבנו לטענה של קורח כלפי משה רבנו, ובייחוד לתשובתו של משה רבנו שחושפת שקורח בכלל לא חיפש שיוויון אלא רצה שלטון וכוח, ומזכיר לכולנו שהבסיס לעבודה רוחנית היא כנות עם עצמנו. שיחה על הצורך להסתכל במראה באופן אמיתי ולהכיר במעלות ובחסרונות של עצמנו, מתוך רצון אמיתי וכן להתעלות רוחנית.

מאמר קצר לפרשת השבוע - מיזם משותף של ישיבת הגולן ובית מדרש קהילתי כפר סבא