ח׳ באייר תשפ״א מלאכת מלבן – "כיבס ביין לבושו" א. הקדמה במהלך החורף עסקנו עם חבורת שיעור א' בלימוד מלאכות שבת. זימנה לנו ההשגחה שבט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות התחלנו בלימוד מלאכת מלבן. שבת, תלמוד הרב יואל מנוביץ'
ח׳ באייר תשפ״א מלאכת לש א. הקדמה מלאכת לש היא אחת מן המלאכות שנעשו במשכן בהכנת הסממנים לצביעת הבדים השונים. בנוסף, היא המלאכה העשירית מתוך אחת עשרה המלאכות שעניינן שבת, תלמוד רון נגר
ח׳ באייר תשפ״א מלאכת מבשל א. פתיחה כיום, בכל בית בישראל מותקנת מערכת דוד שמש שמטרתה לספק מים חמים לשימושים שונים. רבים מהפוסקים בני זמננו דנו בשאלה האם מותר שבת, תלמוד עדן משה דה-קסטרו ואלירן גבאי
ח׳ באייר תשפ״א מלאכת מבשל – שדא סיכתא לאתונא א. פתיחה מלאכת "אופה" או "מבשל"[1] היא מהמלאכות בהן הגמרא עוסקת באופן נרחב ביותר. חכמים הרחיבו מאוד מלאכה זו וקבעו בה גדרים רבים. המשנה שבת, תלמוד הרב שי וינטר
ח׳ באייר תשפ״א מלאכת חורש א. בהגדרת המלאכה – בעקבות הנביא ישעיה את מושג החרישה אנו מוצאים בדברי הנביא ישעיה (כח, כג-כה) הפונה אל עם ישראל במשל, ומשתמש במושגים שבת, תלמוד דרור מורגנשטרן
ח׳ באייר תשפ״א בירור מהות הקידושין א. הקדמה בראש מסכת קידושין שנו חכמים: "האשה נקנית בשלש דרכים". יצירת קשר האישות והברית בין האיש לאשה נקראת במטבע ההלכתית "קנין". מהותו ועניינו קידושין, תלמוד הרב נתנאל אריה
ח׳ באייר תשפ״א רצון בקידושין פתיחה הסוגיה הראשונה במסכת קידושין היא סוגיה סבוראית העוסקת בדיוקים בלשון המשנה. הגמרא בדף ב: מבררת מדוע נקטה המשנה דווקא לשון "האישה נקנית", ולא לשון שמוסבת על האיש קידושין, תלמוד הרב משה לסקר
ח׳ באייר תשפ״א אין אדם משים עצמו רשע א. פתיחה בחוקי בית המשפט האזרחי, הודאתו של אדם במעשה פשע שביצע נקראת בפי השופטים 'מלכת הראיות', זהו הכלי המשפטי הכי אמין כדי להרשיע אדם בעברה שביצע קידושין, תלמוד הרב אהרן איזנטל
